הפרעות פסיכיאטריות

בהבנת מחלות הנפש רב הנסתר על הגלוי. בשיתוף רופאים מהמחלקה הפסיכיאטרית אנו שואפים להבין את הייצוגים המוחיים של הפרעות פסיכיאטריות ואת דרכי הטיפול בהן.

לפי מחקרים אפידמיולוגים, רוב האנשים נחשפים לפחות פעם אחת לאורך חייהם לאירוע טראומתי. כ-20% מהם יפתחו מצוקה נפשית מתמשכת כתוצאה מחוויות אלה ואילו אחרים לא יפגעו מכך בצורה משמעותית. תסמונת זו נקראת תסמונת דחק פוסט-טראומטית – PTSD. יחד עם פרופ’ עומר בונה, ד”ר רותי גיסר וד”ר ענבל ראובני מהמחלקה לפסיכיאטריה אנו חוקרים את הייצוג המוחי של PTSD. אנו בוחנים את הקישוריות במוח במנוחה, ובמיוחד מתמקדים ב-default mode network –רשת אזורים במוח שנמצאה קשורה לתהליכים פנימיים ולמצבי מחלה פסיכיאטריים. כמו כן, אנו בוחנים את מסילות החומר הלבן המחברות בין אזורים מוחיים כדי לאתר הבדלים בקישוריות בין חולי PTSD לבין נבדקי ביקורת בריאים.

במחקר נוסף, יחד עם ד”ר איתן אברמוביץ מהמחלקה לפסיכיאטריה, אנו בוחנים את השימוש בהיפנוזה ככלי לטיפול ב-PTSD. אחד התסמינים של PTSD הוא זיכרונות טורדניים, הבזקים חוזרים (פלאשבקים) של תמונות שאינם מרפים. ההיפנוזה נמצאת בשימוש קליני טיפולי ומשמשת ל”מחיקת” הזיכרונות הטורדניים, אך המנגנוניים המוחיים שעומדים בבסיס טיפול זה טרם הובהרו. אנו בודקים את השפעתה של  ההיפנוזה על הייצוג המוחי של זיכרונות חזותיים.